לבונה, קופייבה ודם הדרקון: שלוש מתנות של עצים
כשחורצים את הקליפה של עץ, הוא לא נשאר פצוע. מהחריץ מתחיל לזלוג נוזל סמיך, שאוטם את הפתח ומגן על העץ עד שהוא מחלים. זו הדרך של העץ לשמור על עצמו.
אנשים למדו לאסוף את הנוזל הזה כבר לפני אלפי שנים. בסטודיו יש לנו שלושה כאלה, משלושה עצים בשני קצוות העולם, וכל אחד מהם נותן משהו אחר.
בקצרה: שמן אתרי לבונה מזוקק מהשרף של עצי הבוסווליה בחצי האי ערב ובקרן אפריקה, והוא שמן לריח: למבער, או על העור כשהוא מדולל. שמן שרף קופייבה נאסף מגזע עצי הקופייפרה באמזונס. הוא שמן שרף נוזלי, עם ריח עצי ומתקתק, לעיסוי ולטיפוח העור. דם הדרקון הוא המוהל האדום של עצי הקרוטון באמזונס. מורחים אותו על העור, ושם הוא הופך לקרם בהיר.
שרף, שמן שרף ומוהל: מה ההבדל
שלושתם מגיעים מחריץ בעץ, אבל הם לא אותו דבר.
שרף זולג נוזלי, ומתקשה באוויר לגרגירים. כזה הוא שרף הלבונה, שמניחים על גחל. שמן אתרי מקבלים כשמזקקים את השרף בקיטור: האדים לוקחים איתם רק את החלק הנדיף, שנושא את הריח. שמן שרף הוא שרף שנשאר נוזלי, כמו הקופייבה. ומוהל הוא הנוזל שזורם בתוך העץ עצמו, כמו דם הדרקון.
שמן לבונה: אחד הריחות הוותיקים בעולם
הלבונה גדלה על עצי הבוסווליה, עצים קטנים ועמידים שגדלים על סלעים ובמדבר, בעומאן, בתימן ובקרן אפריקה. כשחורצים את הקליפה, זולגות טיפות לבנות שמתקשות לגרגירים בצבע חלב ודבש. מכאן גם השם, מהשורש ל.ב.ן.
במשך אלפי שנים הלבונה הייתה מהסחורות היקרות בעולם. שיירות של גמלים הובילו אותה ב"דרך הבשמים", דרך המדבר ועד נמלי הים התיכון, ומשם לכל העולם העתיק. בבית המקדש היא הייתה אחד מארבעת סממני הקטורת, יחד עם הנטף, השחלת והחלבנה.
את השמן מזקקים מהשרף בקיטור. הריח שלו נקי ועמוק, עם נגיעה הדרית, וקל יותר מהריח של השרף על גחל. וכדאי לדעת: השרף עצמו מכיל גם רכיבים כבדים, כמו החומצות הבוסווליות, שנחקרו הרבה. הן לא נדיפות, ולכן לא עוברות לשמן המזוקק. השמן והשרף הם שתי חוויות שונות מאותו עץ.
איך משתמשים: מטפטפים כמה טיפות למבער, לבד או יחד עם תערובת. לבונה היא גם הלב של זמן להאט, התערובת שלנו לערב, יחד עם בנזואין. על העור משתמשים בשמן רק כשהוא מדולל בשמן בסיס. ומי שאוהבים את הריח העמוק יותר, יכולים להקטיר את שרף הלבונה על גחל.
קופייבה: השמן שהעץ ממשיך לתת
עצי הקופייפרה גדלים ביערות הגשם של האמזונס, ומגיעים לגובה של עשרות מטרים. את הקופייבה אוספים ישירות מהגזע, דרך פתח קטן, ללא כריתה. אחרי האיסוף אוטמים את הפתח, והעץ ממשיך לצמוח ולהפיק עוד. עץ אחד יכול לתת עשרות ליטרים בשנה.
הקופייבה שלנו מגיעה ישירות מהקהילות הילידיות באמזונס הברזילאי, שאוספות אותה בדרך המסורתית. אצלן היא אחד מאוצרות היער כבר מאות שנים, לשמירה על העור, וגם כחלק מטקסי טיהור.
הריח שלה עדין, עצי ומתקתק. הרכיב העיקרי שלה הוא בטא קריופילן, אותו רכיב שנותן לפלפל השחור ולציפורן חלק מהריח שלהם.
איך משתמשים: מורחים על העור, לבד או בתוך שמן בסיס, לעיסוי ולטיפוח. לשמן הקופייבה
דם הדרקון: המוהל האדום של האמזונס
כשחורצים את הקליפה של עץ הקרוטון (Croton lechleri), זולג ממנו מוהל אדום עמוק, כמעט כמו דם. מכאן השם. בספרדית קוראים לו "סנגרה דה דראגו", דם הדרקון.
גם הוא מגיע אלינו ישירות מהקהילות הילידיות באמזונס הברזילאי. במסורות שלהן הוא מחומרי הגלם החשובים ביותר, ומלווה כבר מאות שנים את השמירה על העור.
מה שמיוחד בו קורה כשמורחים אותו. טיפה אדומה על העור, מעסים, והיא הופכת לקרם בהיר. אחר כך היא מתייבשת לשכבה דקה ועדינה, שנשארת על העור.
איך משתמשים: טיפה אחת על העור, ומעסים בעדינות. לדם הדרקון
את הקופייבה ואת דם הדרקון בחרתי בקפידה. אלה שמנים באיכות הגבוהה ביותר שמצאתי, ושניהם חלק מהשגרה שלי כבר שנים.
ומה לגבי שימוש פנימי?
במסורות של האמזונס משתמשים בקופייבה ובדם הדרקון לא רק על העור. שניהם נלקחים גם בשימוש פנימי, בכמויות קטנות, כבר דורות.
את הקופייבה בדקו חוקרים באוניברסיטאות בברזיל. הם תיעדו כמה נפוץ השימוש הפנימי בה ברפואה העממית של האמזונס, ובחנו את ההרכב שלה. מינון מבוסס מחקרית עדיין אין.
מהמוהל של דם הדרקון פותחה תרופה ממש. ב-2012 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את קרופלמר, תכשיר שמבוסס על רכיב שבודד מהמוהל של עץ הקרוטון. זו הייתה אחת התרופות הבוטניות הראשונות שקיבלו אישור כזה.
כל זה מידע על מסורות ועל מחקר, ולא המלצה. מי שבוחרים לשלב שימוש פנימי, עושים את זה מתוך היכרות עם הגוף שלהם, ועל דעתם.
איך בוחרים
- לריח בבית, למדיטציה ולערב: שמן אתרי לבונה, במבער.
- לעיסוי ולטיפוח העור: שמן שרף קופייבה, לבד או בתוך שמן בסיס.
- לרגעים שהעור מבקש תשומת לב: דם הדרקון, טיפה אחת.
שאלות נפוצות
אפשר לשים שמן לבונה ישר על העור?
רק כשהוא מדולל. שמן אתרי מרוכז מאוד, ולכן מערבבים כמה טיפות בשמן בסיס, כמו שמן שקדים או ג'וג'ובה, ורק אז מורחים.
קופייבה היא שמן אתרי?
לא בדיוק. היא שמן שרף: הנוזל השלם שזולג מהעץ, ללא זיקוק. יש שמן אתרי של קופייבה שמזוקק ממנו, אבל אצלנו היא מגיעה כמו שהעץ נותן אותה.
אפשר להקטיר את דם הדרקון?
לא את שלנו. "דם הדרקון" הוא שם שניתן לכמה חומרים אדומים מעצים שונים. יש שרף אדום מעצי הדרקנה ומדקלי הדמונורופס, שמקטירים על גחל. שלנו הוא המוהל הנוזלי של עץ הקרוטון מהאמזונס, ומשתמשים בו על העור.
מה ההבדל בין שמן לבונה לשרף לבונה?
השמן הוא רק החלק הנדיף של השרף, שמבודדים בזיקוק, והריח שלו קל ונקי. השרף על גחל משחרר גם את הרכיבים הכבדים, והעשן שלו עמוק וחם. על ההקטרה כתבנו באיך מקטירים שרף, ועל המבער באיך משתמשים במבער שמנים.
את שלושתם אפשר להריח בסטודיו שלנו בכפר חגלה. ואפשר למצוא אותם גם בדף הארומתרפיה באתר, עם משלוח לכל הארץ.