אגת טוריטלה נושאת זיכרון של אדמה עתיקה –
שכבות של חיים ומסעות שנחרטו באבן.
היא מזכירה שהיציבות אינה נוצרת ביום,
אלא נבנית לאט, שכבה על שכבה.

אם טוריטלה משכה אותך היום,
ייתכן שאת מתבקשת להיזכר בדרך שכבר עשית.
וכשאת ניצבת מול אתגר – זכרי:
יש בך ניסיון, ידע, אינטואיציה וזיכרון פנימי
שממשיכים ללוות אותך בכל צעד.

מֶסֶר מהאבן:
יש לך בסיס להישען עליו –
וממנו את יכולה לצמוח.

יש אבנים שמרגישות כמו נקודת עצירה,
רגע שבו העולם מבפנים מבקש שתנשמי לאט יותר.
ג'ספר קמבבה היא אבן שמחזיקה בתוכה שקט עתיק,
כמו אדמה שראתה כבר אלפי מחזורים של חיים
ויודעת איך הכל מסתדר בסופו של דבר.

אם קמבבה הופיעה לך היום,
ייתכן שאת עומדת מול משהו שמרגיש גדול מדי.
רגש גולמי, עומס שלא קיבל שם,
או סיטואציה שמערבבת בך יותר מכפי שציפית.
האבן הזו לא מבקשת שתפתרי דבר-
רק שתעמדי לרגע במקום שבו את נמצאת,
בלי לברוח ובלי למהר להיות חזקה.
פשוט להישאר עם מה שעולה,
ולהרגיש שיש בתוכך קרקע שמחזיקה את הכול.

קמבבה מביאה את הזיכרון של יציבות עמוקה,
כזו שלא נולדה מאתמול,
ושיכולה להכיל גם סערה בלי לשקוע בה.

מֶסֶר מהאבן:
כדי להבין מה קורה עכשיו,
תסתכלי רק לרגע מעבר לרגע.

לפעמים יש רגע שבו את מרגישה שתי תנועות מנוגדות בתוכך –
דחף להתקדם ובו בזמן רצון להאט.
המקום הזה, שבו שני קולות מושכים לכיוונים שונים,
לא תמיד ברור, אבל הוא מלא פוטנציאל.

שיווה לינגם נוכחת בדיוק בנקודה שבה
הניגודים לא מתנגשים, אלא יוצרים משהו שלם יותר.
רגע שבו האנרגיות שבך מתחילות להתיישר,
לא דרך מאמץ אלא דרך חיבור:
כוח ורכות, תנועה ומנוחה, פתיחות והתכנסות.
זהו מרחב שמאפשר לך להרגיש את הגוף,
לשמוע את האינטואיציה,
ולבחור כיוון שיש בו גם דיוק וגם שקט.

האבן הזו מזכירה שיש בתוכך יכולת טבעית
לאחד חלקים שנראו מנוגדים
וליצור מהם תנועה חדשה – צלולה, יציבה וחיה.

מֶסֶר מהאבן:
הניחי לשני החלקים שבך לנוע יחד,
הכיוון שאת מבקשת – יופיע